Shahar's Blog

כל ארגון, מכל סוג שהוא, מתחבט בבעיות ותקלות שונות. חלקן בעיות תפעול יומיומיות וחלקן בעיות ותקלות הרבה יותר מהותיות ומורכבות. פעמים רבות, חוזרות אותן תקלות שוב ושוב למרות המאמצים המרובים למנוע אותן, משום שמלאכת איתור "הפתרון הנכון" אינה תמיד פשוטה . יש כמובן טכניקות וכלים לא מעטים המסיעים בביצוע חקירה שיטתית ובנית פתרון לבעיה. חלק מהכלים מורכבים מאד, חלקם ממוחשבים ויקרים אולם, קיימות גם טכניקות פשוטות ונוחות הניתנות ליישום    קל ופשוט ללא צורך בהכנות או השקעות מרובות . טכניקה כזו היא טכניקת חמשת ה"למה ". שיטה זו ידועה בספרות המקצועית בשם  Why 5   כלומר, ביצוע חקירת ואיתור גורם השורש לבעיה על ידי שאלה "למה" חמש פעמים . ההיגיון של השיטה פשוט להפליא:    בדרך כלל, כשאנו מנסים לחקור תקלה/בעיה, כשאנו מוצאים סיבה שנראית    לנו כגורם הבעיה, אנו מפסיקים את החקירה ולא מנסים לבחון האם זה באמת המקור או שיש דבר נוסף שגרם לכך. האילוץ לשאול שוב ושוב למה.. למה.. יביא אותנו בסופו של דבר לגורם השורש . תמצית הרעיון: בדוק מדוע קרתה התקלה, ולאחר...

ארגון לומד הוא ארגון שאנשיו משפרים בהתמדה את יכולתם ליצור את התוצאות הרצויות, ארגון שמטפח דפוסי חשיבה חדשים המרחיבים את הדעת ושבהם אנשים לומדים ללא הרף כיצד ללמוד ביחד. 5 עקרונות יסודות מרכיבות את הארגון הלומד: 1.      מיומנות אישית – מאפשרת לנו למקד את האנרגיות שלנו, ולראות את המציאות באובייקטיביות. אנשים בעלי רמת מיומנות אישית גבוהה, מבינים מהם התוצאות החשובות להם ביותר, ובכך הם יעילים יותר לארגון שאליו הם משתייכים. המיומנות האישית היא אבן פינה חיונית והמסד הרוחני של הארגון הלומד. 2.      מודלים מנטאליים – מודלים מנטאליים הם תבניות קוגניטיביות הכוללות אוסף של הנחות, הכללות שנרכשו במהלך העבודה בארגון ומשפיעות על הדרך שבה אנו מבינים את העולם, מפרשים אותו ופעלים בהתאם. לעיתים קרובות אנשים בארגון אינם מודעים למודלים המנטאליים המכוונים את החשיבה שלהם. בארגון לומד עסוקים האנשים בבחינת המודלים המנטאליים שלהם באופן שוטף ובודקים עד כמה הם מותאמים למציאות במידה והן אינן מתאימות למציאות יש לשנותם. 3.      חזון משותף – חזון...

שווקי חיזוי הם כלים לקבלת החלטות וחיזוי המבוססים על תפישת החוכמה הקולקטיבית אותה הציג גיימס סורוביציק בספרו "חוכמת ההמונים". על פי תפישה זו בתנאים המתאימים החוכמה הקולקטיבית של הקבוצה עולה על חוכמת היחיד המומחה. שווקי חיזוי מאפשרים לקבוצה לבצע סחר בתחזיות באופן דומה לזה המתבצע בשווקי המניות. כל משתתף בבורסת התחזיות מקבל סכום מסויים להשקעה בשוק והוא יכול לקנות ולמכור באופן מתמשך וחוזר תחזיות הנסחרות בשוק. מחיר השוק של תחזית, הנגזר מאוסף פקודות המכירה והקנייה, נע בין 0 ל 100 ומייצג את ההסתברות להתממשות התחזית על פי הדעה הקולקטיבית של המשתתפים הסוחרים בשוק. הכמות הנסחרת בכל פעולת קניה ומכירה משקפת את רמת הביטחון של הסוחר בתחזית הנסחרת. כמו בכל בורסה, גם בשווקי חיזוי המטרה להרוויח, בכסף משחק, ע"י קניה של דעות ותחזיות בזול ומכירתן ביוקר. ההנחה היא שלכל אחד מהסוחרים בבורסה יש פיסת מידע רלוונטית לנושא המסחר, אך בידי אף אחד מהם לא נמצא מידע מושלם. דינמיקה זו בה כל סוחר תורם את הידע שברשותו ממנפת את הידע המאוחד ומייצרת חכמת המונים. באמצעות דינמיקת מסחר זו מאפשרים שווקי החיזו...

בשנים האחרונות התרגלנו למדוד הצלחה לפי ציונים במבחני אייקיו, במבחנים פסיכומטריים, בלימודים אקדמיים או בהצטיינות יוצאת דופן בתחום זה או אחר. אלא שהולך ומתברר שאת היצירתיות והקידמה בעולם לא מניעים קומץ הגאונים שבחוד החנית. ולכן גם אם ארגון או עם יכיל מומחים מהשורה הראשונה הוא לא יצליח וישגשג יותר מארגון שלא- הסיבה לכך היא הגורם החזק בעולם – הקבוצות. קבוצה שמכילה מספר רב של אנשים בעלי השכלה שונה, מגילאים שונים תצליח להגיע לתוצאות טובות יותר מאשר קבוצה של מומחים. נשמע לא הגיוני נכון? אבל אם תחשבו רגע על ויקיפדיה וגוגל, התוצאות שמתקבלות בחיפוש באתרים אלו, מדויקות לא פחות מערכי אנציקלופדית בריטניקה הנחשבת וזאת על אף שערכים בויקיפדיה ובגוגל נכתבים ונערכים על ידי גולשים מרחבי העולם. דוגמא נוספת לכך היא ניסוי שנערך באוניברסיטת דרום קליפורניה הוצגה בפני אולם מלא סטודנטים צנצנת ענקית ובה 850 סוכריות ג'לי. כל תלמיד התבקש לנחש כמה סוכריות בצנצנת, וכולם טעו בטווח אך ממוצע הניחושים היה כמעט מדויק – 871 – זו חוכמת ההמונים. חוכמת ההמונים באה לידי ביטוי גם במקומות העבודה, ככל שי...

יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, נוסד בשנת 1953. מאז היווסדו מופקד יד ושם על תיעוד תולדותיו של העם היהודי בתקופת השואה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של כל אחד מששת מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים באמצעות הארכיונים, הספרייה, בית הספר המרכזי להוראת השואה, המכון הבין-לאומי לחקר השואה והמוזיאונים, ועל ידי הכרה בחסידי אומות העולם. בארכיוני יד ושם נאסף במשך השנים תיעוד רב ומקיף מסוגים שונים. היום, למעלה משישים שנה מאז היווסדו, מכיל ארכיון יד ושם את האוסף הגדול בעולם של מסמכים על השואה. על מנת לשמר את המסמכים לדורות הבאים ולאפשר לכל דורש גישה נוחה אל הארכיון עוברים החומרים תהליך של קליטה וסידור מקצועי ומאוחסנים בתנאי שימור אופטימליים. מוסד יד ושם חיפש דרך לקטלג ולאנדקס את כל השמות בדפי העד המנציחים את שמותיהם של יהודים שנספו במהלך השואה, מתוך שאיפה לאפשר גישה פשוטה ונוחה אליהם דרך רשת האינטרנט. כמו כן שאף המוסד למחשב את הארכיון הראשי, ארכיון התמונות, מאגר חסידי אומות העולם, מאגר יצירות האמנות ואת מאגר החפצים מתקופת השואה ולאפשר גישה מקסימאלית למידע ולשליפתו. הדרישה העיקרית...

מודל זה יכול לעזור ולקדם חברות וארגונים שונים מכיוון ששיתוף פעולה בהקשר של מידע, המגיע מהפרט (מתחיל בידע אישי) ועובר לשיתוף קבוצתי, יכול לתרום רבות לארגון ולהביא את הארגון ליתרון משמעותי ולשיפור לעומת המצב בו אין שיתוף מידע.  המודל מכיל ארבעה שלבים עיקריים: 1. Socialization - שיתוף - מ"ידע" סמוי לסמוי.   שיח משותף (בצוותים) על ידע אישי (הקיים אצל הפרט). הידע נוצר בתחילה אצל הפרט, אך עיקר התפתחותו הנה מהשיח המשותף עם חברים.  שיתוף עם גורמים פנימיים: דיונים, סיעור מוחות, עבודה משותפת, קהילות ידע, פורומים, חונכות, בלוגים. שיתוף עם גורמים חיצוניים: לקוחות, בעלי עניין, ספקים. 2. Externalization - החצנה - הפיכת ה"ידע" מסמוי לגלוי. תיאור הידע האישי באופן בו שאר המשתתפים יבינו אותו ויוכלו לתעד אותו. הידע "יוצא" מתוך האינטימיות של העובדים ומקבל ביטוי פורמלי. לדוגמא: דוח מחקר, הצעת ייעול, רעיון לפיתוח חדשני. 3. Combination - שילוב - מ"ידע" גלוי לגלוי. מינוף הידע הגלוי על-ידי שילוב מידע וידע גלוי יחד לכדי דבר משותף. כלומר, ידע פורמלי כלש...