חכמת ההמונים

בשנים האחרונות התרגלנו למדוד הצלחה לפי ציונים במבחני אייקיו, במבחנים פסיכומטריים, בלימודים אקדמיים או בהצטיינות יוצאת דופן בתחום זה או אחר. אלא שהולך ומתברר שאת היצירתיות והקידמה בעולם לא מניעים קומץ הגאונים שבחוד החנית. ולכן גם אם ארגון או עם יכיל מומחים מהשורה הראשונה הוא לא יצליח וישגשג יותר מארגון שלא- הסיבה לכך היא הגורם החזק בעולם – הקבוצות.

קבוצה שמכילה מספר רב של אנשים בעלי השכלה שונה, מגילאים שונים תצליח להגיע לתוצאות טובות יותר מאשר קבוצה של מומחים.

נשמע לא הגיוני נכון?

אבל אם תחשבו רגע על ויקיפדיה וגוגל, התוצאות שמתקבלות בחיפוש באתרים אלו, מדויקות לא פחות מערכי אנציקלופדית בריטניקה הנחשבת וזאת על אף שערכים בויקיפדיה ובגוגל נכתבים ונערכים על ידי גולשים מרחבי העולם.

דוגמא נוספת לכך היא ניסוי שנערך באוניברסיטת דרום קליפורניה הוצגה בפני אולם מלא סטודנטים צנצנת ענקית ובה 850 סוכריות ג'לי. כל תלמיד התבקש לנחש כמה סוכריות בצנצנת, וכולם טעו בטווח אך ממוצע הניחושים היה כמעט מדויק – 871 – זו חוכמת ההמונים.

חוכמת ההמונים באה לידי ביטוי גם במקומות העבודה, ככל שישיבת עבודה תהיה מרובת משתתפים שלא חוששים להביע את דעותיהם כך תוצאותיה יהיו טובות ויעילות עבור הארגון.

התנאים המאפשרים חכמה קולקטיבית הם:

·       מגוון קולקטיבי – מגוון של אנשים בעלי דעות שונות, מגוון של מוצרים, הצעות, דעות ורעיונות. המגוון מסייע בידינו לראות פרספקטיבות רבות וצורות מחשבה שונות על אותו העניין. היתרון שלו הוא הכמות ולא האיכות.

·       מרחב חיובי לחשיבה עצמאית – עיקרון חכמת ההמונים יפעל במרחב שקיימת בו אי-תלות בין האנשים, כלומר שדעתם לא תושפע מדעותיהם של הסובבים אותם. בכל מקרה, יש לקחת בחשבון, שחלק מהדעות יהיו מוטות, או שיחקו דעות של אנשים אחרים, ויחד עם זאת מצב זה אינו מהווה הפרעה כל עוד ההטיה היא מגוונת.

·       אגרגציה של המידע – מהותה של האגרגציה היא ללקט ולצבור מחדש את הידע של ההמון לכלל משותף. אגרגציה טובה תאפשר להמון להיות דומיננטי בשיתוף מידע, בקבלת מידע, ובהחלטות מקומיות. איסוף המידע ו"הפיכתו לחכמה" הינו משימה מורכבת, ולכן יש למצוא כלי יעיל שאוסף את הידע ומנתח אותו, ובהתאם למסקנות לבצע את ההחלטה הכוללת.