מודל הספירלה של Nonaka & Takeuchi (מודל SECI)
מודל זה יכול לעזור ולקדם חברות וארגונים שונים מכיוון ששיתוף פעולה בהקשר של מידע, המגיע מהפרט (מתחיל בידע אישי) ועובר לשיתוף קבוצתי, יכול לתרום רבות לארגון ולהביא את הארגון ליתרון משמעותי ולשיפור לעומת המצב בו אין שיתוף מידע.
המודל מכיל ארבעה שלבים עיקריים:
1. Socialization - שיתוף - מ"ידע" סמוי לסמוי. שיח משותף (בצוותים) על ידע אישי (הקיים אצל הפרט). הידע נוצר בתחילה אצל הפרט, אך עיקר התפתחותו הנה מהשיח המשותף עם חברים.
שיתוף עם גורמים פנימיים: דיונים, סיעור מוחות, עבודה משותפת, קהילות ידע, פורומים, חונכות, בלוגים.
שיתוף עם גורמים חיצוניים: לקוחות, בעלי עניין, ספקים.
2. Externalization - החצנה - הפיכת ה"ידע" מסמוי לגלוי. תיאור הידע האישי באופן בו שאר המשתתפים יבינו אותו ויוכלו לתעד אותו. הידע "יוצא" מתוך האינטימיות של העובדים ומקבל ביטוי פורמלי. לדוגמא: דוח מחקר, הצעת ייעול, רעיון לפיתוח חדשני.
3. Combination - שילוב - מ"ידע" גלוי לגלוי. מינוף הידע הגלוי על-ידי שילוב מידע וידע גלוי יחד לכדי דבר משותף. כלומר, ידע פורמלי כלשהו משולב בידע פורמלי אחר על מנת ליצור ידע חדש ע"י צירוף/קומבינציה של השניים. טכנולוגיות חדשות, לדוגמא, הינן פרי שילוב של מודלים/קונספטים ספציפיים. עוד דוגמא: שילוב בין נתונים, גרפים ופעולות כלכליות יוצר דוח כלכלי שנתי.
4. Internalization - הפנמה - מ"ידע" גלוי לסמוי. יישום הידע/נוהל/טכנולוגיה שפותחה על-ידי הפרט בדרך מסויימת, כך שהידע הופך לאישי- סמוי. דוגמאות: למידה ע"י עשייה, הכשרה, קריאה/יצירת מסמכים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה